דלג לתוכן הראשי
מוטי לב, משרד עורכי דין
התחדשות עירונית

המטרים שנעלמו, כשהפער בשטח הדירה מצדיק סירוב לפינוי בינוי

מעו"ד מוטי לב··5 דקות קריאה
המטרים שנעלמו, כשהפער בשטח הדירה מצדיק סירוב לפינוי בינוי

מלכודת "המטר הרשום"

בעל דירה בבניין ישן מקבל לידיו, לאחר חודשים של אסיפות ומשא ומתן, את טבלת התמורות של הסכם הפינוי בינוי. מבט חטוף מגלה כי דירתו נרשמה בטבלה כדירה של 60 מ"ר, בעוד שלפי היתר הבנייה שטחה קרוב ל-68 מ"ר. מבט שני מעלה שאלה נוספת: בבניין היו זכויות בנייה להרחבת הדירות, שכניו בדירות הגדולות כבר ניצלו אותן, והוא לא. האם מגיעה לו תוספת בגין הזכויות שלא מומשו? וכאשר רוב השכנים כבר חתמו, ניצבת לפניו השאלה הכבדה מכולן: האם הפער בשטח, או התחושה שהתמורה אינה משקפת את מה שהיה לו, מצדיקים לסרב לחתום, או שמא יימצא סירובו בלתי סביר ויחויב לחתום בעל כורחו?

המסגרת הנורמטיבית

ככלל, הריסת בית משותף ובנייתו מחדש מחייבות את הסכמת כל בעלי הדירות. כדי שבעל דירה יחיד לא יוכל לסכל פרויקט רצוי, קובע חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006 כי כאשר רוב מיוחס של בעלי הדירות, שני שלישים לפחות מהדירות במקבץ, הסכים לעסקה, ובית המשפט מצא כי בעל דירה מסרב סירוב בלתי סביר, רשאי בית המשפט לחייב את המסרב בנזיקין כלפי שכניו, או לאשר את העסקה ולמנות עורך דין או רואה חשבון שיחתום עליה בשמו.

החוק מונה עילות שבהן הסירוב ייחשב סביר: עסקה שאינה כדאית כלכלית, היעדר מגורים חלופיים לתקופת הבנייה, היעדר בטוחות הולמות, נסיבות אישיות מיוחדות, דירת תמורה שאינה כוללת התאמות לאדם עם מוגבלות, וקשיש שלא הוצעה לו חלופה מתאימה. הרשימה אינה סגורה. כאשר שמאי פינוי בינוי קבע כי העסקה כדאית, חזקה שהיא כדאית, אלא אם הוכח אחרת.

מה קבעו בתי המשפט

בסוגיות אלו נפסקו קביעות ואבחנות שונות. נקודת המוצא בפסיקה היא כי סירוב בלתי סביר אינו נמנה עוד עם "אגד הזכויות" של בעל הדירה, והפגיעה בקניינו מאוזנת אל מול זכותם של שכניו לדירה חדשה ואל מול האינטרס הציבורי בהתחדשות העירונית. בית המשפט העליון הנחה לבחון את מכלול הנסיבות: האם הוצג טעם ענייני להתנגדות, האם התוכנית מיטיבה במישור האובייקטיבי עם כלל הדיירים, האם היא פוגעת באופן מהותי במיעוט, האם התקבלה בחוסר תום לב, האם הוצגה חלופה קונקרטית טובה יותר, והאם נשמר השוויון בין הדיירים.

אשר לפער בשטח, בתי המשפט הבחינו בין שתי שיטות לקביעת התמורה. בשיטה אחת נקבע בהסכם כי לשטח הדירה הקיימת תתווסף תוספת של מטרים, ושם לשטח המקור יש משקל ישיר. בשיטה השנייה נקבע שטח דירת התמורה כסכום קבוע, ושם השטח הרשום בטבלה משמש לכל היותר רקע. כך גם נקבע בהליכים בבית משפט מחוזי שם נקבע כי כאשר ההסכם בנוי בשיטה השנייה, וטעות ברישום השטחים חלה באופן זהה על כל בעלי הדירות, אין בטעות כשלעצמה כדי לזכות בעל דירה בתוספת שטח, ואין בה כדי להפוך את סירובו לסביר.

אשר לשוויון, נקבע כי אף שהחוק אינו מונה אותו במפורש כעילת סירוב, חלוקת התמורות חייבת להיות שוויונית, והפרת השוויון עשויה להצדיק סירוב. הפסיקה בוחנת את השוויון בשני מישורים: בתוך "קבוצת השווים", כלומר בין דירות דומות, וגם בין הקבוצות, כלומר האם השוני בתמורות בין דירות קטנות לגדולות הולם את השוני ביניהן. בתי המשפט קבעו כי אין מבחן אחד שעדיף לכל פרויקט, וכי כל מקרה נבחן לגופו. במקרה אחד נקבע כי תוספת זהה לכל דירה, בלי להתחשב בגודלה ובחלקה ברכוש המשותף, פוגעת בשוויון. עם זאת, הסעד לא היה ביטול הפרויקט, אלא כפיית החתימה בכפוף לתשלומי איזון לבעלת הדירה שקופחה.

הזכויות שלא מומשו: כמה הן שוות

הנקודה העדינה ביותר היא זכויות הבנייה הבלתי מנוצלות. בעל דירה קטנה טוען, ולא אחת בצדק, כי בידיו זכות להרחבה שהשכנים כבר ניצלו, וכי היא צריכה לבוא לידי ביטוי בדירת התמורה. בתי המשפט אינם מתעלמים מכך, ואולם הם בוחנים אותה דרך עיני השמאות: זכות בנייה שווה לפי הסיכוי לממש אותה בפועל, ולכן היא מוכפלת במקדם המשקף את מידת ההתכנות. נקבע כי מקדם נמוך יותר, המשקף קושי ממשי במימוש, יכול להיות סביר. מכאן שהשאלה אינה רק "כמה מטרים היו לי בזכויות", אלא "כמה היו שווים בעולם האמיתי", ואם התוספת שקיבלה הדירה הקטנה ביחס לגדולה כבר מגלמת את השווי הזה.

קראו גם: סרבני פינוי בינוי, התמודדות, סנקציות ואכיפה | "מלכת הבטוחות": אילו ביטחונות חייב היזם לתת לבעלי הדירות בפינוי בינוי | הקלה שאינה הקלה: מתי היטל ההשבחה בפרויקט תמ"א 38 אינו במקומו

יש לזכור עוד כי כדאיות העסקה נבחנת מנקודת מבט אובייקטיבית של הפרויקט כולו, וכי בעלי הדירות זכאים לתמורה סבירה והוגנת, ולא בהכרח לחלוקה שווה של הרווחים עם היזם, הנושא בעלויות ובסיכון. גם מי שהעלה טענות ענייניות ולא מופרכות, ונמצא כי סירובו אינו סביר, עלול לשאת בהוצאות משפט לא מבוטלות.

תיעוד וראיות

במחלוקות מסוג זה, הנייר מכריע. מומלץ להחזיק העתק של היתר הבנייה, נסח רישום עדכני, מדידה של מודד מוסמך, תשריט הבית המשותף, ואת טבלת התמורות המלאה של כל הדירות בבניין, כדי שאפשר יהיה להשוות בין קבוצות הדירות. כדאי לשמור גם את ההתכתבויות מתקופת המשא ומתן, שמהן עולה על איזה שטח ועל איזו תוספת דובר בפועל, וחוות דעת שמאית שתבחן את שווי הזכויות שלא מומשו. בעל דירה שמגיע לבית המשפט עם טענה כללית בדבר "קיפוח", בלי חלופה קונקרטית ובלי חישוב, יתקשה לשכנע.

לפני שמסרבים, ולפני שחותמים

סירוב לפרויקט פינוי בינוי אינו רק החלטה רגשית. הוא מהלך משפטי שעלול לגרור תביעה, הוצאות ואף חתימה כפויה. מנגד, חתימה מהירה על טבלה שגויה עלולה להיות מקובעת לשנים. מי שמגלה פער בשטח, חשש לאי שוויון או זכויות שלא באו לידי ביטוי, מוטב שיפנה לעורך דין בשלב מוקדם, לפני שהוא מחליט אם לחתום או לסרב, כדי לבחון את ההסכם, לדרוש תיקון או תשלומי איזון במשא ומתן, ולבנות טענה שעומדת במבחני הפסיקה.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני.

קראו גם

עו״ד מוטי לב
עו״ד מוטי לב

בוגר LL.B ו-MBA מהקריה האקדמית אונו. מתמחה בליטיגציה אזרחית, דיני חוזים, סכסוכי שכנים, תביעות קבלנים ליקויי בנייה ואיחורי מסירה, עסקאות נדל״ן ותביעות מסחריות בגישה רב תחומית ושילוב ניסיון וידע משפטי עם כלים נוספים עסקיים וניהוליים.

זקוקים לייעוץ משפטי?

פנו אלינו לתיאום שיחת ייעוץ