דלג לתוכן הראשי
מוטי לב, משרד עורכי דין
התחדשות עירונית

לא כל סרבן סחטן: מתי מותר לקשיש או לבעל מוגבלות לסרב לפינוי בינוי

מעו"ד מוטי לב··5 דקות קריאה
לא כל סרבן סחטן: מתי מותר לקשיש או לבעל מוגבלות לסרב לפינוי בינוי

"מלכודת הסרבן": כשהגיל והמוגבלות הופכים לכתב אישום

בכל פרויקט של התחדשות עירונית מגיע הרגע שבו מרבית בעלי הדירות כבר חתמו, היזם ממתין להיתר, ועל שולחן בית המשפט מונחת תביעה נגד מי שנותרו מחוץ להסכם. לא אחת מתברר כי בין "הסרבנים" מצויים דווקא החלשים שבדיירים: אישה בשנות השמונים לחייה שמכירה כל פינה בדירתה, בעל דירה עם נכות קשה שדירתו הותאמה לו בעמל רב, או אדם עיוור שהשגרה המוכרת היא המשענת היחידה של עצמאותו. בעיני היזם ושאר הדיירים, התנגדותם נראית כמכשול ואף כסחטנות; בעיני הדייר עצמו, מדובר בחשש אמיתי לאבד את הבית ואת היכולת לתפקד בו.

השאלה המשפטית היא אפוא זו: האם קשיש או בעל מוגבלות רשאי לסרב לעסקה שרוב שכניו חפצים בה, ומתי ייחשב סירובו סביר, כך שלא יחויב בפיצויים ולא ימונה אדם שיחתום במקומו?

המסגרת הנורמטיבית

חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006, מאפשר לבית המשפט, כאשר רוב מיוחס של בעלי הדירות הסכים לעסקה, לחייב בעל דירה המסרב "סירוב בלתי סביר" בפיצוי שאר הדיירים, או לאשר את העסקה ולמנות עורך דין או רואה חשבון שיחתום בשמו. ואולם החוק עצמו מונה מצבים שבהם הסירוב לא ייחשב בלתי סביר, ולענייננו כמה מהם עיקריים.

ראשית, כאשר לא הוצעו לבעל הדירה מגורים חלופיים לתקופת הבנייה, ואם הוא או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, כאשר המגורים החלופיים אינם כוללים את ההתאמות הנדרשות לו.

שנית, כאשר הדירה החדשה שהוצעה לבעל מוגבלות אינה כוללת התאמות, או, אם לא הוצעה לו דירה, כאשר העסקה אינה כוללת תמורה בשל שוויין של ההתאמות שהיו בדירתו. "התאמות" לעניין זה אינן רק שינויים בתוך הדירה; הן כוללות גם שינויים ברכוש המשותף, הדרושים לנגישות בטוחה ועצמאית, ועל כן יש בהן לא מעט עבור עיוור או כבד ראייה.

שלישית, ואולי החשובה שבהן, הגנת הקשיש. קשיש לעניין החוק הוא מי שמלאו לו 70 שנים במועד חתימת העסקה הראשונה ושהתגורר בדירה שנתיים לפחות. ליד האפשרות לקבל דירה חדשה, חייב היזם להציע לו חלופה נוספת: מעבר לבית הורים, רכישת דירה חלופית קרובה, קבלת סכום כסף בשווי המהוון של הדירה העתידית, שתי דירות ששוויין המצטבר דומה לשווי דירת התמורה, או דירה קטנה יותר בתוספת תשלומי איזון. לבני 75 ומעלה, וכן לחולה הנוטה למות ולמי שזכאי לגמלת סיעוד ברמות שנקבעו, ההגנה מחוזקת עוד: היזם חייב להציע להם דווקא את החלופות שבהן הבחירה נתונה בידיהם. ראוי להדגיש כי נכות כשלעצמה אינה מקנה את החלופות האמורות; היא מקנה את הזכות להתאמות.

גם בפרויקטים של תמ"א 38 נקבעה הגנה דומה: המפקח על רישום המקרקעין לא יאשר את העבודות אם אחד מבעלי הדירות הוא קשיש בן 75 ומעלה או מרותק לביתו, אלא אם הוצעו לו מגורים חלופיים, ואם יש בבית אדם עם מוגבלות, מגורים חלופיים הכוללים את ההתאמות הדרושות לו.

קראו גם: סרבני פינוי בינוי, התמודדות, סנקציות ואכיפה | "מלכת הבטוחות": אילו ביטחונות חייב היזם לתת לבעלי הדירות בפינוי בינוי | הקלה שאינה הקלה: מתי היטל ההשבחה בפרויקט תמ"א 38 אינו במקומו

מה בוחנים בתי המשפט

בסוגיות אלו נפסקו קביעות ואבחנות שונות, וניכר כי הפסיקה הולכת בשביל צר שבין שני קטבים. מן הצד האחד, נקבע לא אחת כי "נסיבות אישיות מיוחדות" הן חריג שיש להפעילו במשורה, ורק במקרים נדירים יצדיקו נסיבותיו האישיות של בעל הדירה, כל שכן יחסו הרגשי לדירתו, לראות בסירובו סירוב סביר; אחרת היה כל דייר מחזיק בידיו זכות וטו על פרויקט שלם. מן הצד האחר, בתי המשפט אינם מסתפקים בבדיקת הכדאיות הכלכלית, ובוחנים אם הוצע לדייר מענה ממשי לקושי שלו, ובכלל זה דיור חלופי ראוי, בטוחות הולמות והתאמות למוגבלות. נטל ההוכחה כי העסקה כדאית ומוגנת מוטל, ככלל, על מי שמבקש לכפות אותה.

בפסיקה נקבע כי בעל מוגבלות אינו זכאי בהכרח לדירה זהה לזו שהייתה לו, ולא לתמורה עודפת על פני שכניו. כך, נדחתה דרישה של בעלת דירה נכה לקבל דווקא דירה בקומת קרקע, משנקבע כי דירה מותאמת ונגישה יכולה להימצא גם בקומה עליונה; ובמקרה אחר נדחתה דרישה לדירה בעלת מאפיין מסוים, משלא הוצג מסמך רפואי הקושר בינה לבין הנכות. מנגד, נמצאו מקרים שבהם הצטברות של גיל מתקדם, מצב רפואי, שיפוץ שנעשה זה מכבר והיקפו העצום של הפרויקט הביאו לקביעה כי הסירוב סביר.

הזווית המעניינת במיוחד נוגעת לבעלי דירות עיוורים. בהחלטות שעסקו בכך נקבע כי העיוורון כשלעצמו אינו מצדיק עצירת פרויקט שנועד להציל חיים, שכן ההגנה שבחר המחוקק לאדם עם מוגבלות היא דיור מותאם ולא מניעת הפרויקט. אך לצד זאת, הפרויקט אושר רק בתנאים מפורטים לטובת הדייר: איתור שתי דירות חלופיות סמוכות ככל הניתן לבית, בבניין עם מעלית ובדירה בשטח שאינו קטן מדירתו, זכות לבחור ביניהן, מימון אריזה והובלה הלוך ושוב, טיפול בכל ענייני הבירוקרטיה והתקנת אמצעי עזר על חשבון היזם. עוד נקבע כי אין לזקוף לחובת דיירת עיוורת את העובדה שבדירתה הישנה לא היו התאמות, שכן התמצאותה בה נבעה משנים של הרגל, והדירה החדשה תחייב אותה ללמוד את המרחב מחדש. בהחלטה אחרת חויבו בעלי הדירות לספק לבן משפחה עיוור דיור חלופי מונגש, הדומה במיקומו ובשטחו לדירתו, ולבצע את מלוא ההתאמות להנגשת הבניין.

תיעוד וראיות

מי שמבקש להיבנות מהגנות אלה אינו יכול להסתפק בטענה כללית ל"דירה נגישה". נדרשים מסמכים רפואיים עדכניים, חוות דעת מקצועית המפרטת אילו התאמות נדרשות ומדוע, תיעוד של ההתאמות הקיימות בדירה, ותיעוד כתוב של כל הצעה שהתקבלה מהיזם ושל התשובות לה. הצעה שלא כללה מענה למוגבלות, כשהיא מתועדת היטב, עשויה להיות הראיה המכרעת לכך שהסירוב סביר; ולהפך, דייר שסירב לשתף פעולה ולא הסכים אפילו לשמוע הצעות עלול למצוא כי טענותיו נשמעות כאמירה בעלמא.

לפני שחותמים, ולפני שמסרבים

הדרך להגן על קשיש או על בעל מוגבלות בפרויקט התחדשות עירונית אינה בהכרח סירוב, אלא דרישה מנומקת ומתועדת לקבל את מה שהחוק מבטיח, ועיגונה בהסכם עצמו. פנייה לעורך דין בשלב מוקדם, לפני החתימה ובוודאי לפני שמוגשת תביעה, מאפשרת לבחון אילו חלופות והתאמות מגיעות לכם, לנסח אותן כתנאי בהסכם ולהימנע מהתדיינות ממושכת ויקרה.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני.

קראו גם

עו״ד מוטי לב
עו״ד מוטי לב

בוגר LL.B ו-MBA מהקריה האקדמית אונו. מתמחה בליטיגציה אזרחית, דיני חוזים, סכסוכי שכנים, תביעות קבלנים ליקויי בנייה ואיחורי מסירה, עסקאות נדל״ן ותביעות מסחריות בגישה רב תחומית ושילוב ניסיון וידע משפטי עם כלים נוספים עסקיים וניהוליים.

זקוקים לייעוץ משפטי?

פנו אלינו לתיאום שיחת ייעוץ