דלג לתוכן הראשי
מוטי לב, משרד עורכי דין
מקרקעין

סכסוך שכנים, מה עושים לפני שמגיעים לבית משפט?

מעו"ד מוטי לב··6 דקות קריאה
סכסוך שכנים, מה עושים לפני שמגיעים לבית משפט?

מלכודת ה"אסדר את זה לבד"

סכסוך שכנים מתחיל לא פעם בדבר קטן. מדחס מזגן שהותקן מול חלון חדר השינה, עציצים וארונות שהשתלטו על חדר המדרגות, חנייה שהשכן "שאל" לרגע והפכה לשלו, או גדר שזזה בלילה חצי מטר לתוך החצר. הרגע שבו מבינים שהשכן אינו מתכוון לחזור בו הוא רגע של כעס, ובכעס עולות שתי מחשבות מנוגדות, לרוץ מיד לבית המשפט, או לסדר את העניין בכוחות עצמנו, להחזיר את הגדר למקומה, לפרק את המחסום ולחסום בחזרה.

הבחירה בין השתיים אינה רק החלטה רגשית, ולכל אחת מהן עשוי להיות מחיר משפטי וכלכלי, צד שממהר לתבוע בלי לפנות קודם לשכן עלול לגלות שבית המשפט נדרש לשאלה זו בדיוק, מדוע לא נעשה ניסיון פשוט ליישב את העניין, ומי שעושה דין לעצמו עלול להפוך בן רגע מנפגע לנתבע, השאלה המשפטית בסכסוך שכנים היא אפוא כפולה, מה ראוי לעשות לפני שמגיעים לבית משפט, ומה הדין מתיר לעשות לבד.

סכסוך שכנים, המסגרת הנורמטיבית

בסכסוכי רעש, ריח, עשן ולכלוך, נקודת המוצא היא עוולת המטרד ליחיד שבפקודת הנזיקין. מטרד ליחיד מתקיים כאשר אדם משתמש במקרקעין שבידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם, בהתחשב במקומם ובטיבם, ופיצוי כספי ייפרע ככלל בגין נזק (ממוני או לא ממוני), הפקודה מוסיפה כי לא תעמוד לשכן הגנה רק משום שהמטרד היה קיים עוד לפני שהתובע רכש את דירתו. לצד זאת, החוק למניעת מפגעים אוסר לגרום לרעש או לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע או עשוי להפריע לאדם הנמצא בקרבת מקום.

חוק המקרקעין מסדיר את ההגנה על החזקה. המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבול, ואם אדם כבר תפס את המקרקעין שלא כדין, רשאי המחזיק כדין, בתוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם. מי שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא בגדר ההיתר הזה חייב להחזירם. בבית משותף, סכסוך בין בעלי דירות על זכויותיהם וחובותיהם לפי התקנון ולפי הוראות מסוימות בחוק מוכרע בפני המפקח על רישום מקרקעין, וכשמדובר בהסגת גבול של בעל דירה בדירה אחרת או ברכוש המשותף, התובע רשאי ככלל לבחור בין בית המשפט לבין המפקח כך גם בתביעה שיש בה רכיב נזיקי בית המשפט הוא שמוסמך לדון.

סכסוך שכנים, האם חובה לשלוח מכתב התראה לפני שתובעים?

בית המשפט הבהיר בהזדמנויות שונות, בהליכים שונים וכן בהליך שהתנהל ובנסיבותיו, כי על דרך הכלל נטל לפנות לנתבע לפני הגשת הליך אינו מוכר בשיטת המשפט שלנו, כך גם נקבע בהליכים בבית משפט מחוזי, שם נקבע כי ראוי לתובע להקדים פנייה לצד השני, שמא מבוקשו יתקבל בלי תביעה, אף שאין חובה שבדין לעשות כן, כך גם הוסבר כי חובת תום הלב ועקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי עשויים לחול גם על עצם פתיחת ההליך, ולכן מי שמגיש תביעה אף שהצד השני כבר הסכים לתת לו את מבוקשו עלול לגלות שבית המשפט מתחשב בכך בפסיקת ההוצאות, ולעיתים שולל אותן.

בסכסוך שכנים יש לכך משקל מיוחד. מכתב מסודר, שמתאר את המטרד, מפנה לתיעוד ומציע פתרון מעשי, אינו רק מחווה של נימוס. הוא משקף את תום הלב והסבירות של מי ששלח אותו, הוא נותן לשכן הזדמנות לתקן את דרכיו, ושתיקתו של השכן לאחר מכתב כזה מדברת בעד עצמה כשהתיק מגיע לבית המשפט. לצד המכתב אפשר לערב את נציגות הבית המשותף, לפנות לגישור בהסכמת שני הצדדים, ובמטרדי רעש גם לגורמי האכיפה ברשות המקומית. ככלל, מי שמגיע לאולם אחרי שמיצה את הדרכים האלה מגיע עם קרדיט של סבירות ותום לב בהשאלה ממונח 'מיצוי הליכים' המוכר מעולם המשפט המנהלי, למרות שכאמור, אין בהכרח חובה לכך, אולם נכון להגיע לבית משפט ולהליך משפטי בידיים נקיות וכאשר ניתן להוכיח כי כלו כל הקיצין ולפחות נעשו ניסיונות סבירים ומשמעותיים לייתר את המחלוקת.

מה קבעו בתי המשפט על מטרד בין שכנים?

בפסיקה נקבע כי ההפרעה נבחנת לפי תוצאותיה אצל מי שנפגע ממנה, ולא לפי טיבו של המעשה עצמו. מכאן שגם שכן שנוקט אמצעי זהירות סבירים עשוי להימצא אחראי למטרד, אם ההפרעה בפועל היא הפרעה של ממש. בית המשפט העליון הבהיר כי אין כאן אמת מידה מוחלטת שחלה בכל מקום ובכל עת, אלא בחינה אובייקטיבית של מהות ההפרעה ועוצמתה בעיני מתבונן מן הצד, בהתחשב בסביבה, בטיב הנכסים ובשימוש שנעשה בהם. רעש שנסבל בלב אזור תעשייה אינו בהכרח סביר בשכונת מגורים שקטה.

בסוגיות אלו נפסקו קביעות ואבחנות שונות, כגון בסכסוך על האכלה יומיומית של חתולי רחוב רבים בחצר משותפת, מתחת לדירת השכן. בתי המשפט הכירו בחשיבות הדאגה לבעלי חיים, ואולם קבעו, בנסיבות אותו הליך, כי הלכלוך, הריחות והיללות עולים כדי שימוש בלתי סביר ומטרד, וניתן צו שאסר את ההאכלה בתחומי החצר בלבד, כשנותרה בידי המאכילה חלופה להאכיל במקום אחר. בית המשפט העליון הדגיש שם כי הקביעה נשענה על העובדות הקונקרטיות, ואינה הלכה גורפת לכל חצר. עוד נקבע בפסיקה כי במטרד מהותי ומתמשך צו מניעה הוא, על פי רוב, התרופה ההולמת ביותר, וכי הפגיעה של מטרד עשויה להיות כפולה, הן בערך הדירה והן באיכות החיים וביכולת לנהל חיים סדירים בבית.

קראו גם: סעדים כנגד שימוש חורג בבית מגורים | משולש החובה למתווכי נדל''ן | סכסוכי שכנים ומקרקעין, רגישות מול נחישות

עשיית דין עצמי בסכסוך שכנים, מתי מותר להזיז את הגדר בעצמך?

כאן נמצאת הנקודה הרגישה ביותר, וכאן נופלים רבים. בית המשפט העליון הבהיר כי ככלל המשפט מסתייג מעשיית דין עצמי, משום שהיא מסכנת את שלום הציבור, עלולה לגרור אלימות, ונותנת לבעל הדין את הכוח להעריך בעצמו את גבולות זכויותיו, תוך סיכון שיטעה בהערכתו. המדיניות היא להפוך בעלי ריב לבעלי דין, ולא להניח לאדם לשמש שופט בעניינו שלו. גם בעל זכות בקרקע אינו רשאי, ככלל, לעשות דין לעצמו נגד מסיג גבול, אלא כשמדובר בפלישה טרייה ובכפוף לתנאים דווקניים.

התנאים האלה צרים. ההיתר שמור למי שהחזיק בפועל וכדין בשטח ונושל ממנו, ומי שזכאי להחזיק בשטח ולא החזיק בו בפועל אינו רשאי לעשות דין לעצמו. הפעולה מוגבלת לשלושים ימים מיום התפיסה, ולכוח סביר בלבד. בתרגום לחיי היום יום, שכן שמצא בבוקר שהגדר הוזזה לתוך חצר שהוא מחזיק בה ומשתמש בה שנים, עשוי, בתנאים אלה, להחזיר את המצב לקדמותו במידה סבירה. לעומתו, מי שמגלה אחרי חודשים שהשכן השתלט על החנייה, או מי שהגבול עצמו שנוי במחלוקת של ממש, נמצא ככלל מחוץ לחריג, ודרכו עוברת בבית המשפט או אצל המפקח על הבתים המשותפים, מי שפועל בכוח מחוץ לגבולות האלה עלול להידרש להחזיר את המצב לקדמותו, ולמצוא את עצמו בעמדת הנתבע בסכסוך שבו היה הנפגע.

תיעוד וראיות בסכסוך שכנים

סכסוך שכנים מוכרע לא פעם בפרטים הקטנים. כדאי לנהל יומן אירועים עם תאריכים ושעות, לצלם ולהסריט, להקליט רעש תוך ציון המועד, לשמור תכתובות וואטסאפ ומכתבים, ולרשום את פרטיהם של שכנים נוספים שנפגעו. כשהמחלוקת היא על גבול, גדר או חנייה, חשוב לתעד מי השתמש בשטח לפני האירוע וכיצד, ומתי התרחשה התפיסה, כי מועד התפיסה הוא שקובע את חלון שלושים הימים. ובמטרדי רעש וריח, מאחר שהמבחן אובייקטיבי, מדידה או חוות דעת מקצועית עשויות להכריע את הכף.

לפני שתובעים את השכן, ולפני שמזיזים את הגדר

הדרך הנכונה בסכסוך שכנים מתחילה הרבה לפני כתב התביעה, והרבה לפני הפטיש והמסור. פנייה מוקדמת לעורך דין, עוד לפני שליחת המכתב הראשון, לפני כל פעולה עצמית ולפני הגשת תביעה, מאפשרת לבחור את הערכאה הנכונה, לבנות תיעוד שיעמוד במבחן, לנסח פנייה שמשקפת תום לב, ולהימנע מצעד פזיז אחד שיהפוך את התמונה כולה.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני.

קראו גם

עו״ד מוטי לב
עו״ד מוטי לב

בוגר LL.B ו-MBA מהקריה האקדמית אונו. מתמחה בליטיגציה אזרחית, דיני חוזים, סכסוכי שכנים, תביעות קבלנים ליקויי בנייה ואיחורי מסירה, עסקאות נדל״ן ותביעות מסחריות בגישה רב תחומית ושילוב ניסיון וידע משפטי עם כלים נוספים עסקיים וניהוליים.

זקוקים לייעוץ משפטי?

פנו אלינו לתיאום שיחת ייעוץ