דלג לתוכן הראשי
מוטי לב, משרד עורכי דין
מקרקעין

שכן בונה ברכוש המשותף, מה מותר לו בלי הסכמה ומה עושים?

מעו"ד מוטי לב··6 דקות קריאה
שכן בונה ברכוש המשותף, מה מותר לו בלי הסכמה ומה עושים?

מלכודת ה"זה ממילא מעל הדירה שלי"

סכסוך שכנים בבית משותף מתחיל לא פעם בקול של מקדחה. השכן מהקומה הראשונה סוגר את המרפסת בבלוקים והופך אותה לחדר, השכן מהקומה העליונה מעלה פיגום ומתחיל לבנות חדר על הגג, ובחצר צומח בן לילה מחסן נעול שהמפתח שלו נמצא רק בכיס אחד. לעיתים זה מתחיל בדבר קטן יותר, חור בקיר החיצוני לצורך מזגן או הרחבה של חלון שפונה לחזית. והתשובה של השכן, כשפונים אליו, חוזרת על עצמה, "זה ממילא צמוד לדירה שלי", "זה רק משפר את הבניין", "יש לי היתר מהעירייה".

השאלה המשפטית אינה רק שאלה של נימוס בין שכנים. היא נוגעת לזכות הקניין של כל בעלי הדירות בבית, ולכן יש לה השלכות כבדות משקל, מה מותר לשכן לבנות ברכוש המשותף בלי הסכמה, איזו הסכמה נדרשת, ומה עושה מי שגילה שהבנייה כבר עומדת על תלה.

סכסוך שכנים על הרכוש המשותף, המסגרת הנורמטיבית

חוק המקרקעין מגדיר רכוש משותף ככל חלקי הבית המשותף חוץ מהחלקים הרשומים כדירות, ובכלל זה הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד וחדרי המדרגות. לכל דירה צמוד חלק בלתי מסוים ברכוש המשותף, כלומר כל בעל דירה הוא בעל זכויות משותפות וזיקות הנאה בכל סנטימטר של הגג, החצר והקירות החיצוניים, גם כשהם נמצאים צמוד לדירתו של שכן אחר, הצמדה של חלק מסוים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, כך שיהיה שלה בלבד, אינה אפשרית אלא בהסכמת בעלי הדירות, וגם אז לא בהגבלות בכל הנוגע וביחס לחדרי מדרגות, מעליות, מקלטים ומתקנים שנועדו לשמש את כולם.

לצד זאת, התקנון המצוי, החל כשאין בתקנון הרשום של הבית הוראה אחרת, קובע כי בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים הפוגעים ברכוש המשותף, ובכלל זה פגיעה בחזותו החיצונית התקינה והאחידה של הבניין, אלא אם קיבל תחילה את הסכמת האסיפה הכללית של בעלי הדירות. שינוי הפוגע בדירה אחרת מחייב את הסכמת בעל אותה דירה. החוק מכיר בחריג מוגדר, הרחבת דירה קיימת שניתן לקבל לגביה היתר בנייה לפי תכנית בתוקף. לשם כך די בהחלטה של בעלי שלושה רבעים מהדירות, שלהם צמודים שני שלישים מהרכוש המשותף, ולבניית מרחב מוגן די בשישים אחוזים מהדירות. גם כאן ההחלטה אינה יכולה לפגוע בזכויות הבנייה היחסיות של כל בעל דירה, מי שהרחיב את דירתו ייראה כמי שהסכים להרחבה דומה של דירה אחרת, ובמקרים מסוימים נדרשים תשלומי איזון. ובאשר לבירור המחלוקת, בהסגת גבול של בעל דירה ברכוש המשותף רשאי התובע לבחור בין בית המשפט לבין המפקח על רישום המקרקעין.

שכן בונה ברכוש המשותף, מה קבעו בתי המשפט?

בפסיקה נקבע כי סגירת מרפסת חיצונית בבנייה קשיחה אינה "שינוי בדירה" אלא עבודות בנייה אשר עשויות להתברר כעבודות ברכוש המשותף, שנעשות מחוץ לדירה ועל הקיר החיצוני של הבניין. בית המשפט העליון הבהיר, בנסיבות הליך שנדון בפניו, כי בנייה כזו בלי הסכמת השכנים פוגעת בזכות הקניין שלהם, ואין נפקא מינה אם הבנייה ייפתה את מראה הבניין ואם לא נגרם לרכוש המשותף נזק. כך נקבע גם לגבי הרחבת חלון על ידי פריצה בקיר החיצוני, בהליך אשר נדון אף הוסיף בית המשפט כי מי שקנה את הדירה כשהוא יודע על ההליכים התלויים נגד הבנייה אינו ראוי ככלל להישמע בטענה שהשבת המצב לקדמותו תפגע בו.

בסוגיות אלו נפסקו קביעות ואבחנות שונות, כגון בעניין מזגן שהותקן בחור שנפרץ בקיר החיצוני. בית המשפט העליון קבע כי האיסור שבתקנון המצוי כולל כל פריצה או שינוי בקיר החיצוני, ולכן נדרשת הסכמה בהתאם, כך גם בהליך משפטי נקבע בנסיבותיו כי משהוסמכה האסיפה הכללית להתיר את הפגיעה מראש, מוסמכת היא גם להתירה לאחר מעשה, ובנסיבות שם אישור מאוחר של האסיפה ריפא את היעדר ההסכמה המוקדמת. מנגד, בהליך אחר שעסק בהרחבת דירה לפי תכנית בתוקף, בית המשפט העליון לא מצא להתערב בקביעה כי שכנים שדירתם הורחבה בעבר ייחשבו, מכוח החוק, כמי שהסכימו להרחבה דומה של דירת השכן.

סכסוך שכנים על בנייה ברכוש המשותף, האם בית המשפט יורה להרוס?

כאן נמצאת הנקודה הרגישה ביותר, משום שהשכן הבונה טוען כמעט תמיד שההריסה תעלה לו הון ושהשכנים לא הפסידו דבר. בית המשפט העליון, בהליך שנדון בפניו ובנסיבות אותו הליך, דן בבעל דירה שסגר את קומת העמודים, צירף אליה חלק מהמקלט ובנה תוספת בשטח הדשא, הכול בהיתר בנייה ובלי הסכמת השכנים. נקבע כי לבית המשפט נתון שיקול דעת שלא להורות על השבת המצב לקדמותו, מכוח עקרון תום הלב, ואולם כשמדובר בהגנה של בעלים מפני פגיעה שלא כדין בקניינו, שיקול הדעת מוגבל ומצומצם ביותר, והמקרים שבהם לא יינתן הסעד הם חריגים ונדירים.

קראו גם: סעדים כנגד שימוש חורג בבית מגורים | משולש החובה למתווכי נדל''ן | סכסוכי שכנים ומקרקעין, רגישות מול נחישות

המבחן שהותווה שם בוחן את עוצמתה של הזכות שנפגעה, את עוצמת הפגיעה, ובכלל זה את היקפה ואת משכה, את תוצאות ההסרה עבור מי שבנה, שיקול משני בחשיבותו, ואת התנהגות הצדדים. ככל שהזכות חזקה יותר והפגיעה עמוקה יותר, מצטמצם שיקול הדעת של הערכאה הדנה בתיק, באותו עניין ובנסיבותיו אף נקבע כי תפיסה לצמיתות של שטח מהרכוש המשותף מקטינה את חלקה של כל דירה, ומנצלת לטובת דירה אחת זכויות בנייה ששייכות לכולם, ולכן נדחתה הבקשה להותיר את הבנייה על כנה. הודגש גם כי לא הרי פגיעה שנעשתה מתוך טעות כהרי פגיעה שנעשתה במתכוון, ולא הרי פגיעה זמנית כהרי פגיעת קבע. בהליך אחר, שעסק בפלישה למקרקעי שכנים, חזר בית המשפט העליון על כך שדרך המלך היא סילוק היד, וכי רק כאשר כל הנסיבות המקלות מצטרפות יחד, פגיעה קיצונית במי שבנה, תום לב מוחלט ופגיעה קלה ומזערית בבעלים, יעדיף בית המשפט, ככלל, פיצוי כספי.

תיעוד וראיות כשהשכן בונה ברכוש המשותף

בסכסוך כזה הזמן והתיעוד הם בעלי ברית. כדאי לצלם את המצב לפני העבודות ובמהלכן, לשמור את נסח הרישום ואת התקנון של הבית, לבדוק בתיק הבניין בעירייה אם הוגשה בקשה להיתר ומה נכלל בה, ולתעד כל פנייה לשכן ולנציגות וכל תשובה, או היעדר תשובה. כשהשכן טוען להסכמה, יש לבדוק אם התקבלה החלטה כדין באסיפה כללית, ולא רק חתימות שנאספו מדלת לדלת. ומי שמתנגד, מוטב שיאמר זאת מוקדם ובכתב, שכן ההתנהגות של הצדדים היא אחד השיקולים שבית המשפט בוחן.

לפני שבונים ברכוש המשותף, ולפני המתנה שהבנייה תסתיים ותהיה מעשה עשוי

לשני צדי המתרס אותה עצה. מי שמבקש לסגור מרפסת, לבנות על הגג או להציב מחסן בחצר, מוטב שיבדוק מראש מה מוצמד לדירתו בפועל, איזה רוב נדרש ואיך מקבלים החלטה כדין, לפני שהוא משקיע את כספו בבנייה שעלולה להיהרס. ומי שרואה את השכן מתחיל לבנות, מוטב שלא ימתין עד שהקירות יעמדו, שכן פנייה מהירה, ולעיתים בקשה לצו מניעה, פשוטה בהרבה מהריסה של בנייה גמורה. פנייה מוקדמת לעורך דין, לפני שחותמים על הסכמה, לפני שמתחילים לבנות ולפני שמגישים תביעה או פונים למפקח, מאפשרת לבחור את הדרך הנכונה ולמנוע סכסוך שכנים ארוך ויקר.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני.

קראו גם

עו״ד מוטי לב
עו״ד מוטי לב

בוגר LL.B ו-MBA מהקריה האקדמית אונו. מתמחה בליטיגציה אזרחית, דיני חוזים, סכסוכי שכנים, תביעות קבלנים ליקויי בנייה ואיחורי מסירה, עסקאות נדל״ן ותביעות מסחריות בגישה רב תחומית ושילוב ניסיון וידע משפטי עם כלים נוספים עסקיים וניהוליים.

זקוקים לייעוץ משפטי?

פנו אלינו לתיאום שיחת ייעוץ