"שעון המונה" של מנהל העיזבון
המנוח היה אדם מסודר. בצוואתו מינה מנהל עיזבון שבו נתן אמון, וקבע לו גם שכר: סכום קבוע לחלק העיקרי של העבודה, ותעריף לשעה על כל שעה נוספת. היורשים מגיעים להסכמות על החלוקה, העיזבון מנוהל בתוך חודשים ספורים, ואז נוחתת על שולחנם דרישה שונה לגמרי: לא השכר שבצוואה, אלא אחוזים משווי העיזבון כולו. בעיזבון גדול, הפער בין שתי השיטות עשוי להגיע לפי עשרה ויותר, וכל שקל שיוצא מקופת העיזבון יוצא מכיסם של היורשים.
השאלה המשפטית: האם בית המשפט כבול להוראת הצוואה בדבר שכר מנהל העיזבון, ולפי אילו מבחנים נקבע השכר כאשר מנהל העיזבון מבקש לסטות ממנה?
המסגרת הנורמטיבית
חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מסמיך את בית המשפט לקבוע את שכרו של מנהל עיזבון, ותקנות הירושה, התשנ"ח-1998, מציבות לו תקרה: עד 3% משווי העיזבון, ובמקרים חריגים עד 4%. התקרה נועדה להגביר את הפיקוח על מנהלי העיזבון ולצמצם את הנטל הכלכלי המוטל על העיזבון, ובסופו של יום על היורשים. הוראה בצוואה בעניין שכר מנהל העיזבון כפופה אף היא למגבלות האלה. החשוב מכול: התקרה היא תקרה, ולא תעריף. אין בחוק שכר מינימום, ואין בו זכות אוטומטית לאחוזים כלשהם.
מה קבעו בתי המשפט
בסוגיות אלו נפסקו קביעות ואבחנות שונות, וכולן מתכנסות לרעיון אחד: שכר מנהל העיזבון אינו נגזר באופן שרירותי או בלעדי משווי העיזבון. בתי המשפט קבעו כי בין שני השיקולים המרכזיים, שווי העיזבון ומורכבות הניהול, יש להעדיף את האחרון. שווי העיזבון משקף את האחריות המוטלת על המנהל לשמור עליו; מורכבות הניהול משקפת את העבודה שהושקעה בפועל. בפסיקה הובאה לכך דוגמה ציורית: אין דומה עיזבון שיש בו עסק חי, שצריך להמשיך ולהפעילו, לשלם שכר לעובדים ולפרוע חובות, לעיזבון של תכשיטים יקרים ששמירתם מחייבת לא יותר מכספת מאובטחת.
מכאן גם הכיוון שבתי המשפט נוקטים בעיזבונות גדולים במיוחד: השכר נפסק בשיעור מופחת, השיעור המרבי שבתקנות נחשב חריג ביותר, ושמור למקרים של מאמץ מיוחד, או לעיזבונות קטנים יחסית שבהם נדרשה עבודה רבה. עיזבון שרובו כספים בחשבונות בנק, להבדיל מעיזבון שיש בו מקרקעין או חברות שמימושם מורכב, נחשב לעיזבון שניהולו טכני בעיקרו.
כשהמנוח כבר קבע את השכר
הנקודה המעניינת ביותר נוגעת לצוואה שבה המצווה קבע בעצמו מנגנון שכר. בתי המשפט חזרו וקבעו כי רצון המצווה הוא עיקרון על בדיני הירושה, וכי עיקרון זה חל לא רק על זהות מנהל העיזבון אלא גם על שכרו. נכון, בית המשפט אינו כבול באופן מוחלט להוראת הצוואה, אך כאשר נקבע בה מנגנון מפורש, מפורט והגיוני, שאינו חורג ממתחם הסבירות, אין מקום לסטות ממנו, אלא מטעם מיוחד, כבד משקל ומבוסס. מנגנון מדורג, למשל סכום קבוע ולאחריו תעריף שעתי מופחת, מלמד שהמצווה צפה מראש שהעבודה עשויה להתארך, ודאג לכך בעצמו.
לכך מצטרף שיקול נוסף: מנהל עיזבון שידע על מנגנון השכר מראש, ובוודאי מי שהיה מעורב בעריכת הצוואה, רשאי היה לדון בכך עם המצווה בחייו. משבחר שלא לעשות כן וקיבל על עצמו את התפקיד, חזקה שהסכים לשכר שנקבע, ואין לנהל את המשא ומתן הזה בבית המשפט לאחר מות המצווה. נקבע עוד כי סכום שאינו עולה בשום קנה מידה עם היקף העבודה, רק משום שהעיזבון עתיר נכסים, עלול להפוך לעשיית עושר ולא במשפט על חשבון היורשים.
התבחינים: מה שוקל בית המשפט
כשבית המשפט מפעיל את שיקול דעתו, הוא בוחן את רצון המצווה, את היקף העיזבון שנוהל בפועל, את משך התקופה שבה נוהל, ואת מורכבות הפעולות שנדרשו. בתוך כך נבחן גם דוח השעות עצמו, ולא כמובן מאליו: שעות ארוכות לקריאת מכתב אחד, עבודה שחויבה פעמיים, או שעות שנבעו ממחלוקת שיזם המנהל עצמו על שכרו, מעוררות תהיות. ההתנהלות של מנהל העיזבון נשקלת גם בשאלת ההוצאות. פער גדול בין הסכום שנדרש לבין הסכום שנפסק, והתבצרות שהובילה להליכים מיותרים, עשויים להסתיים בחיוב המנהל בהוצאות היורשים.
נקודה נוספת שראוי לתת עליה את הדעת היא דרישה לשכר נפרד על פעולות שכבר נכללו בשכר הניהול. כאשר מנהל העיזבון מבקש תשלום נוסף, למשל על הכנת הבקשה לצו קיום צוואה, בעוד אותן שעות ממש מופיעות בדוח השעות שהגיש, בתי המשפט דחו את הדרישה הכפולה. וגם כשבית המשפט אינו נכנס לחשבון מדויק של כל שעה, מתוך הבנה שלא כל פעולה ניתנת להוכחה, הוא מחיל על השעות את המנגנון שקבע המצווה, ולא את התעריף שהמנהל מבקש לעצמו בדיעבד. ניסיון לטעון שהתעריף שבצוואה נמוך ממחירי השוק אינו מספיק לבדו, כאשר מדובר בתוספת לסכום הבסיס ולא בשכרו היחיד של המנהל.
תיעוד וראיות
יורשים שמבקשים להתגונן מפני דרישת שכר מופרזת צריכים לתעד מן היום הראשון: לשמור את הצוואה ואת כל ההתכתבויות עם מנהל העיזבון, לדרוש דוח שעות מפורט ושוטף ולא רק בסוף הדרך, ולרשום אילו פעולות בוצעו בידי מנהל עיזבון נוסף, בידי היורשים עצמם או בידי אנשי מקצוע חיצוניים. תיעוד כזה הוא שמאפשר להראות לבית המשפט שהניהול היה טכני, קצר או משותף.
לפני שמסכימים, ולפני שחותמים
את המחלוקת הזו קל יותר למנוע מלנהל. מי שעורך צוואה ומבקש למנות מנהל עיזבון ייטיב לעשות אם יקבע מנגנון שכר ברור, ומי שמתמנה לתפקיד ייטיב לעשות אם יבהיר את עמדתו בזמן. ויורשים שמקבלים דרישה לאחוזים משווי העיזבון לא צריכים לשלם קודם ולשאול אחר כך. פנייה לעורך דין בשלב מוקדם, לפני שמסכימים לשכר ולפני שחותמים על הסכם חלוקה, יכולה לחסוך סכומים ניכרים ומחלוקת ממושכת.
קראו גם
צו ירושה וצו קיום צוואה, מסלולי חלוקת עיזבון, ומה עושים כשאין צוואה
ירשתם זכויות, או גם חובות? עד היכן אחראים היורשים לחובות המנוח
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני.





